ממוצע הסקרים היה מוטה לטובת (!) רומני

הסקרים אמנם חזו מראש את ניצחונו של אובמה, אבל בפועל הם פישלו בגדול.

התברר שכמעט כל ממוצעי הסקרים היו מוטים דווקא לכיוון של רומני.

הפער בין ממוצעי הסקרים לתוצאות האמת הוא כזה שאילו הפער מהסקרים היה בכיוון ההפוך - רומני היה מנצח.

כחלון הוא בסדר גמור

בראיון לכלכליסט שנערך באוגוסט 2011 בתקופת שיא המחאה החברתית אמר משה כחלון: "דיור, בריאות, חינוך, תקשורת בסיסית - בכל התחומים, צריך לנהוג באומץ לב ולהשתמש באותו עיקרון: בחינת שרשרת הערך מההתחלה ועד הסוף והסרת חסמים כדי לפתוח את השוק. אני לא מכיר שיטות אחרות".

בראיון לביטאון דואר ישראל בשנת 2007 נשאל כחלון על "רשת ההגנה" של מאות מליוני שקלים שהממשלה התכוונה אז לספק לדואר ישראל. כחלון ענה: "הייתי מציע לממשלה שבמקום לחפש דרכים לספק רשת הגנה, עדיף שיורידו מחסומים ומכשולים בנושא הדואר הכמותי וייצרו תחרות הוגנת בשוק הדואר". בנוסף הוא הצהיר שם "הקו המרכזי שלי הוא שוק חופשי וכלכלה חופשית".

אם השר כחלון יגנוב קולות מתנועת "חלוקה צודקת של ההון" ש"ס, מגברת שלי "סוציאליזם" יחימוביץ, ומאדון יאיר "אחיי העבדים" לפיד - מצבה של המדינה יהיה טוב הרבה יותר.

האם מצביעי ש"ס הם חרדים?

כמה ממצביעי ש"ס הם חרדים?

או אם נציג את השאלה מכיוון אחר: כמה מהחרדים הם ספרדים?

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2009 העלה ש-8.2% מהאוכלוסייה היהודית בגיל 20 ומעלה מגדירים את עצמם חרדים, שהם 6.6% מהאוכלוסייה הכללית בישראל בגיל 20 ומעלה.

בפוסט קודם הראינו שהכוח של מפלגת יהדות התורה בבחירות 2009 מתוך כלל האוכלוסייה הוא 4.8 מנדטים, כלומר 4% מאוכלוסיית המצביעים הכללית.

ניתן להניח שאוכלוסיית החרדים האשכנזים חופפת לאוכלוסיית מצביעי יהדות התורה.

על כן יוצא שהחרדים הספרדים הם 2.6% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. 

שאר מצביעי ש"ס, 6.3% מהאוכלוסייה הבוגרת, אינם מגדירים את עצמם חרדים.

ולשאלתנו השנייה: 60% מהחרדים הבוגרים הם אשכנזים, ו-40% הם ספרדים.

התוצאה שלי קרובה, אך לא זהה, לתוצאה שהגיעו אליה גורוביץ וקסטרו על סמך ניתוח גאוגרפי של תוצאות בחירות 2003. הם חישבו ש-135 אלף חרדים הצביעו ליהדות התורה ו-81 אלף לש"ס. כלומר לפי ממצאיהם היחס הוא של 3-5, ולא 4-6 כפי שאני חישבתי.

ומה אתם אומרים?

הסיפור שסיפרה התקשורת, והסיפור האמיתי

כותרת בעמוד הראשי של עיתון הארץ

כותרות מהדורות הערב אמש ומהדורות הבוקר היום סיפקו לציבור סיפור על נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שכאילו קיבל החלטה שנועדה להוריד את מחירי הדירות.
המציאות האמיתית היא שמדובר בהחלטה של אדם אחר – המפקח על הבנקים דודו זקן – שנועדה למטרה אחרת: להקטין את הסיכון לבנקים בתיקי האשראי לדיור.
נצטט ישירות מתוך הודעת בנק ישראל:

"המפקח על הבנקים, דוד זקן, פרסם היום טיוטת הוראה. ההוראה החדשה נועדה לצמצם את ההשלכות המשמעותיות של התממשות משבר בשוק הנדל"ן באמצעות הקטנת הסיכון הגלום בתיק האשראי לדיור הבנקאי והפחתת הסיכון הגלום בלקיחת הלוואות לדיור בשיעור מימון גבוה."

שלמה מעוז - כלכלן?

הכלכלן שלמה מעוז המתמודד בפריימריז בליכוד התראיין למעריב, וסיפק כמה רעיונות בנוגע לועדים החזקים, להשקעה בחינוך ולקצבאות הביטוח הלאומי שנשמעים לי תמוהים מאוד מבחינה לוגית:

• "הוועדים חיוניים למשק הישראלי, אני אוהב את העובדה שהשכר של הוועדים הגדולים גבוה. עם זאת, צריכים להגביל שכר בחברות ממשלתיות כדי להוריד את יוקר המחיה." - נראה שמעוז אמר שני דברים הפוכים בשני משפטים עוקבים. (או שהוא התכוון במשפט השני רק להגבלת שכר הבכירים בחברות הממשלתיות? האם ייתכן שהוא לא יודע שתהיה לזה השפעה אפסית על יוקר המחיה?)


• "צריך להקצות כסף נוסף לגנים, השקעה בחינוך יוצרת פעילות כלכלית." - האם מעוז לא יודע שגן ילדים הוא לא הרבה יותר מבייביסיטר? האם הוא באמת חושב שההשקעה בגן הילדים היא השקעה נבונה למען הפעילות הכלכלית שהילדים בגן ייצרו בעוד 20 שנה? (אמנם אולי לא הבנתי אותו נכון, והוא מתכוון רק לפעילות הכלכלית שיוצרות האמהות כשהילדים נמצאים בגן.)


• "צריכים להגדיל את הקצבאות לנכים ולזקנים... הצעירים בישראל צריכים לחסוך, יש לנו ירידה חדה בשיעור החיסכון בגלל הצעירים שנולדו לחברת שפע ולא עברו טראומות." - אבל כיצד ניתן לעודד צעירים לחסוך, כאשר המדינה מגדילה את הקצבאות לנכים ולזקנים כך שהצורך בחסכון פוחת?

האם גם אתם מסכימים שעמדותיו של מעוז מוזרות ולא לגמרי קוהרנטיות? 

האם אני לא הבנתי אותו נכון?

נפתלי בנט - מנהיג כלכלי

נדמה שיש כיום רק ראש מפלגה אחד (בפוטנציאל) שיודע להצביע על הגורמים ששורפים ומכלים את הכסף של אזרחי המדינה.

הנה מבחר ציטוטים מראיון של נפתלי בנט לזמן חיפה בסוף השבוע האחרון:

• "הדברים העיקריים שאני נלחם בהם הם שלושה: ראשון הוא נושא הטייקונים והריכוזיות. מה שקורה כאן זה שהמוסדות הפיננסיים לא נותנים אשראי ליוזמות שיש בהן כדי לפרק את המונופולים הקיימים. הדבר השני שאני נלחם בו הם הוועדים החזקים במשק, כמו נמלי ישראל וחברת החשמל. יש ממש 'מס הסתדרות'. הגוף השלישי שצריך לשנות את מה שקורה בו זה משרד הביטחון. למה רואה חשבון שהוא עובד משרד הביטחון צריך לצאת לפנסיה בגיל 45?"
• "המונופול הרביעי בישראל הוא קרקעות המדינה. אני לא יודע אם אנשים מודעים לכך ש-93 אחוז מהקרקעות בארץ מוחזקים בידי המדינה. זה הזוי."
• "הערצתי את נתניהו, כי כשר אוצר הוא היה מוכן לעשות דברים לא פופולאריים לטובת המדינה. אבל היום אני מאוכזב מניהול התקציב שלו, מהכניסה לגירעונות ומאי טיפול בבנקים ובריכוזיות."

אם בנט ייבחר לראשות המפד"ל, המפלגה שלו תזכה בקול שלי בקלפי.

ומה איתכם?

מי ינצח בבחירות בארה"ב?

מי שעוקב אחרי הדיווחים בתקשורת בישראל בנוגע לסקרי הבחירות בארה"ב עשוי להיות מבולבל כהוגן. מוצגים כל הזמן סקרים שונים שמראים כל מיני תוצאות שונות.

המציאות המדוייקת היא שאמנם רומני מוביל על אובמה בכמה אחוזים בודדים ברוב הסקרים הארציים, אבל עם זאת הסקרים מורים שרומני זקוק לאוהיו כדי לנצח את הבחירות, ואין שום סקר שמעניק ניצחון לרומני באוהיו. ממוצע הסקרים באוהיו עומד על יתרון של שני אחוזים לאובמה, וזה מחוץ לטווח הטעות הסטטיסטית אם סוכמים את אוכלוסיות המדגם של כל הסקרים יחד.

מסקנה: בהנחה שהמתודיקה של מכוני הסקרים נכונה, ושלא יקרו אירועים משמעותיים בשבוע וחצי הקרובים עד הבחירות - אובמה יזכה בכהונה שנייה.

הנה גרף ממוצע הסקרים המעודכן באוהיו.
עד שלא יסתמן כאן ניצחון לרומני, הוא לא יוכל לנצח בבחירות הכלליות:

האם גם אתם מאוכזבים?

איזו אוכלוסייה מצביעה יותר בבחירות?

מקובל לחשוב שלהבדלים בדפוסי ההשתתפות בבחירות של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל יש השפעה משמעותית על תוצאות הבחירות. בבלוג המצויין "דעת מיעוט" התפרסם השבוע פוסט המנתח מה היו תוצאות הבחירות האחרונות אילו היו מאה אחוזי הצבעה בכלל האוכלוסייה.

אציג כאן את התוצאות שעלו מתוך הנתונים שלו, לפי הניתוח הסטטיסטי שלי. הלוח הבא מסודר לפי הטור האחרון ("הפרש באחוזים") מהקטן לגדול:

הנתון הבולט הראשון הוא שתוצאות הבחירות לא היו משתנות באופן משמעותי אם כל קבוצות האוכלוסייה הייתה משתתפת בבחירות במידה שווה. אין אף לא מפלגה אחת שמרוויחה או מפסידה מושב אחד שלם בכנסת. מה בכל זאת היה משתנה?

• אצל החרדים האשכנזים, כפי שמקובל להניח, יש באופן מסורתי אחוזי הצבעה גבוהים. אבל הם מרוויחים מכך רק תוספת של כ-11% ביחס לחלקם באוכלוסייה, כחצי מושב, כך שלא ברור שהם מוסיפים לעצמם אפילו מושב אחד בכנסת.
• גם בימין הדתי (האיחוד הלאומי והבית היהודי) יש אחוזי הצבעה גבוהים, אם כי פחות מאשר אצל החרדים האשכנזים, אבל גם אצלם התוספת שווה לחצי מושב בלבד.
• הקבוצה העיקרית שמוסיפה לעצמה מושבים בגלל אחוזי הצבעה גבוהים – היא דווקא קבוצת "השבט הלבן", מצביעי קדימה, העבודה ומרץ – שהיו מפסידים יחד 1.7 מושבים אילו אחוזי ההצבעה שלהם היו שווים לשל שאר האוכלוסייה.
• אחוזי ההצבעה אצל הציבור המזרחי, מצביעי ש"ס והליכוד, הם ממוצעים. הם לא מרוויחים ולא מפסידים מהשוואת אחוזי ההצבעה. 
• באוכלוסייה היהודית, המפלגה היחידה שמפסידה מאחוזי הצבעה נמוכים היא ישראל ביתנו. מתברר שאחוזי ההשתתפות של אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר בבחירות בישראל הם נמוכים, ושמפלגת העולים מפסידה מכך כמעט מושב שלם בכנסת.
• אצל הערבים, כפי שמקובל להניח, יש באופן מסורתי אחוזי הצבעה נמוכים. אבל גם העלאת אחוזי ההצבעה שלהם מוסיפה להם רק 1.8 מושבים בכנסת. קצת קשה לי להבין את זה, האם הערבים לא מהווים כחמישית מהאוכלוסייה בישראל, כלומר שווים 24 מושבים?

האם יש לכם עוד מה להוסיף על הניתוח הנ"ל?

האם סילבן שלום גאה להיות מזרחי?

קטע קצר מתוך ראיון במוסף שבת האחרון של מעריב עם סילבן שלום:

האם סילבן נהנה כל כך מדימוי "המזרחי הנעלב" עד שהוא מעליב את עצמו?

מי אתה שי פירון?

שי פירון, עד עתה מנכ"ל תנועת "הכל חינוך", רוצה להיות שר החינוך הבא של מדינת ישראל.

תנועת "הכל חינוך" פרסמה הצעת "חוק אחריות המדינה לחינוך".

מה יש בחוק המוצע על ידי תנועתו של פירון?

• "מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם לא יפלו תלמיד מטעמים של מוגבלות, הישגים לימודיים, או מכל טעם אחר" (סעיף 7) - התנועה מבקשת להכניס את כל התלמידים לסד אחד בלי קשר ליכולותיהם. כל התלמידים צריכים ללמוד באותה כיתת לימוד, מהמוגבל ביותר, דרך המופרע ביותר, ועד למחונן ביותר.

• "השר יקבע לגבי כל רשות מקומית את שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית בדבר מימון סל החינוך לתלמיד" (סעיף 21) - מס חינוך חדש שהועבר לסמכותו של שר החינוך להטיל על האוכלוסייה היצרנית בישראל. המס כמובן לא יוטל על רשויות מקומיות "נזקקות", כלומר ערביות וחרדיות. 

• "על אף האמור בחוק זה, עלות סל החינוך לתלמיד תתן העדפה מתקנת תוך הכרה ברקעו ובנזקקות של התלמיד" (סעיף 20) - לכל תלמיד בישראל מגיעה אותה רמת חינוך? לא! יש כאלו שצריך להשקיע יותר בחינוך שלהם - לא המוכשרים, המתמידים, המצטיינים והמשקיעים - אלא המסכנים, הנזקקים והמתקשים.

עד כאן על תנועתו של שי פירון, ומה עם התבטאויות שלו עצמו?

• "כולנו שומרי חוק, משלמי מיסים, משרתים במילואים. אז למה אנו צריכים לממן למעלה מ-20% מתקציב החינוך של ילדינו? את זה מוכרחים לתקן. המדינה צריכה להיות אחראית לחינוך. מגיע לנו חינוך איכותי ציבורי חינם." (מקור) - אז מי לדעתו אמור לשלם על החינוך? מאיפה המדינה תממן את החינוך אם לא מהכיס שלנו? דבריו של פירון מגלים כשל בסיסי בתפיסה הכלכלית, הוא לא מבין שאין שום דבר "בחינם". תפיסת העולם שלו ש"מגיע לכולנו" תמורה מהמדינה על כך שאנחנו שומרי חוק ומשרתים במילואים - היא בעיה מהותית.

• "אל הארץ הזו שבנו כדי לבנות חברת מופת בה לכל אדם יש ערך. כאן לא נתייחס לאנשים כאל סוסים. כאן נבקש שוויון ואחווה ודאגה אמיתית לכל אדם. תחת זאת צומחת חברה המקדשת את הפערים כש-20% מתושבי המדינה מוגדרים כעניים. בכל מקום מסתובבים אנשים שעיניהם כבויות ומבע פניהם סתמי, חלול. עוני והשפלה ובעיקר מנטליות של אדונים ומשרתים קונה לה שביתה בארץ." (מקור) - תפיסת עולם כמעט קומוניסטית.

אני אישית מקווה ששי פירון לא יהיה שר החינוך הבא של מדינת ישראל.
האם אתם הייתם רוצים אותו כשר החינוך?