איזו אוכלוסייה מצביעה יותר בבחירות?

מקובל לחשוב שלהבדלים בדפוסי ההשתתפות בבחירות של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל יש השפעה משמעותית על תוצאות הבחירות. בבלוג המצויין "דעת מיעוט" התפרסם השבוע פוסט המנתח מה היו תוצאות הבחירות האחרונות אילו היו מאה אחוזי הצבעה בכלל האוכלוסייה.

אציג כאן את התוצאות שעלו מתוך הנתונים שלו, לפי הניתוח הסטטיסטי שלי. הלוח הבא מסודר לפי הטור האחרון ("הפרש באחוזים") מהקטן לגדול:

הנתון הבולט הראשון הוא שתוצאות הבחירות לא היו משתנות באופן משמעותי אם כל קבוצות האוכלוסייה הייתה משתתפת בבחירות במידה שווה. אין אף לא מפלגה אחת שמרוויחה או מפסידה מושב אחד שלם בכנסת. מה בכל זאת היה משתנה?

• אצל החרדים האשכנזים, כפי שמקובל להניח, יש באופן מסורתי אחוזי הצבעה גבוהים. אבל הם מרוויחים מכך רק תוספת של כ-11% ביחס לחלקם באוכלוסייה, כחצי מושב, כך שלא ברור שהם מוסיפים לעצמם אפילו מושב אחד בכנסת.
• גם בימין הדתי (האיחוד הלאומי והבית היהודי) יש אחוזי הצבעה גבוהים, אם כי פחות מאשר אצל החרדים האשכנזים, אבל גם אצלם התוספת שווה לחצי מושב בלבד.
• הקבוצה העיקרית שמוסיפה לעצמה מושבים בגלל אחוזי הצבעה גבוהים – היא דווקא קבוצת "השבט הלבן", מצביעי קדימה, העבודה ומרץ – שהיו מפסידים יחד 1.7 מושבים אילו אחוזי ההצבעה שלהם היו שווים לשל שאר האוכלוסייה.
• אחוזי ההצבעה אצל הציבור המזרחי, מצביעי ש"ס והליכוד, הם ממוצעים. הם לא מרוויחים ולא מפסידים מהשוואת אחוזי ההצבעה. 
• באוכלוסייה היהודית, המפלגה היחידה שמפסידה מאחוזי הצבעה נמוכים היא ישראל ביתנו. מתברר שאחוזי ההשתתפות של אוכלוסיית העולים מברית המועצות לשעבר בבחירות בישראל הם נמוכים, ושמפלגת העולים מפסידה מכך כמעט מושב שלם בכנסת.
• אצל הערבים, כפי שמקובל להניח, יש באופן מסורתי אחוזי הצבעה נמוכים. אבל גם העלאת אחוזי ההצבעה שלהם מוסיפה להם רק 1.8 מושבים בכנסת. קצת קשה לי להבין את זה, האם הערבים לא מהווים כחמישית מהאוכלוסייה בישראל, כלומר שווים 24 מושבים?

האם יש לכם עוד מה להוסיף על הניתוח הנ"ל?